אדרל יזום והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

ביום 14.4.11 ניתן צו סגירה מינהלי כנגד מועדון "קונסטנטין" ברח' ההסתדרות בירושלים שבבעלותה וניהולה של העוררת מכוח סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"). העוררת הגישה בקשה לבימ"ש השלום לביטול הצו, וביום 20.4.11 ניתן פסק דינה של כב' השופטת שניידר בבית משפט שלום בו החליטה להשאיר את צו הסגירה על כנו.

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין האמור, וכמו כן הוגש ערר על פסק הדין לגופו.

ביצועו של הצו האמור עוכב עד למתן פסק הדין: עיכוב ראשון ניתן על ידי כב' הש' שניידר עם הגשת בקשת הביטול, וזאת עד למועד שקבעה לשמיעת הבקשה ביום 20.4.11. על החלטה זו הוגש ערר לבימ"ש המחוזי, שם הוחלט להחזיר את התיק לבימ"ש שלום יחד עם הוראה להקדים את הדיון ליום 17.4.11. כמו כן, צומם עיכוב הביצוע כך שהמועדון יוכל להיפתח רק לאירועים לבוגרים בלבד ולמוזמנים מראש.

הדיון אכן התקיים ביום 17.4.11, ובימ"ש שלום הורה על המשך בעיכוב הסגירה עד למתן פסק הדין, אשר ניתן, כאמור, ביום 20.4.11.

בבקשה הנוכחית לעיכוב בביצוע פסק הדין טוענת העוררת שתי טענות עיקריות: ראשית, כי לפי הפרשנות הנכונה של סעיף 23 לחוק, אשר עליו מתבסס צו הסגירה, אין סמכות למתן צו סגירה מינהלי אלא אם כן ניתן לקשר בין האירוע עליו מתבסס הצו לבין מכירת משקאות אלכוהול; ובתמיכה לטענה זו מפנה ב"כ העוררת לתיק 4972-03-09 ששונוב נ' משטרת זבולון, שניתן בבימ"ש מחוזי בחיפה. מאחר שבמקרה דנן, אין כלל כל טענה שהאלימות בגינה ניתן הצו (דקירת נער) נבעה ממכירת אלכוהול, מאחר שבאירוע כלל לא נמכרו משקאות חריפים, הרי שאין כל סמכות להוציא צו סגירה לפי סעיף 23. שנית, לטענת העוררת טעה בית משפט קמא במסקנותיו בדבר הליקויים באבטחת המקום, ולטענתה, אבטחת המועדון עומדת בכל התנאים והסטנדרטים שהתבקש ליישם בשטח (ובין היתר, 35 מצלמות אבטחה, 15 שומרים), כך שאין הצדקה לסגירת המקום ולו ליום אחד, שלא לדבר על סגירה עד ליום 4/5 כפי שנקבע בפסק הדין (אם כי בימ"ש שלום קיצר את תקופת הצו, שבצו נקבעה ל – 21 יום). העוררת מציינת כי כבר הלילה נקבע אירוע רב משתתפים, מגיל 25 ומעלה בלבד, אליו הוזמנו אומנים והושקעו כספים רבים, וכן עומדים להתקיים אירועים גדולים נוספים גם מחר בלילה ובמוצ"ש (וזאת כשכל האירועים כבר נקבעו מראש עוד בחודש מרץ), ולטענת העוררת, אין זה הוגן ומידתי לחייב את הסגירה של העסק "מהיום למחר" על כל ההפסדים שייגרמו, גם באובדן ההשקעות וההכנסות של האירועים שעומדים להתקיים וגם בפגיעה בשמו הטוב של המועדון).

העוררת גם טוענת כי לא נשמרה לו זכות השימוע עובר למתן הצו, מאחר שבעלי המועדון הוזמנו "לדיון" ורק בהתייצבותם לדיון הוכרז להם כי מתקיים שימוע. ב"כ המדינה מכחישה זאת, ולטענתה, בעלי המועדון ואף בא- כוחם ידעו מראש כי הדיון אשר אליו הוזמנו אכן יתקיים כשימוע, כך שלא נפגעה זכותם הנ"ל כלל.

ב"כ העוררת הציע כחלופה הוגנת כי יהיה מוכן להתחייב שלא יתקיימו אירועי נוער בכלל מהיום ולמשך כל תקופת הצו, ומבקש רק שהאירועים שכבר נקבעו לבוגרים יוכלו להתקיים. המדינה התנגדה להצעה זו; ובתגובה לשאלת בית המשפט, מה עוד ניתן לדרוש מן המועדון על מנת שדאגותיה הכנות של המשטרה לשלום הצבור תבואנה על סיפוקן, ענה נציג המשטרה כי רק "צינון" באמצעות סגירה לתקופה של 15 יום יוכל להחזיר למשטרה את האימון במועדון.

אציין גם כי בית המשפט הציע לקיים את הדיון של היום לא רק בבקשה לעיכוב ביצוע אלא אף לגופו של הערר, אלא שב"כ המשיבה הודיעה כי היא אינה יכולה להסכים לכך מאחר שהיא זקוקה לעוד זמן להכנת עמדתה בערעור.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני מסיק את המסקנות הבאות:

ראשית, יש לדעתי להתחשב במסקנות המשטרה כפי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין של בימ"ש השלום, ואכן יש לדאוג בראש ובראשונה לשלום הצבור. האירוע אשר עליו מתבסס הצו אינו האירוע הראשון, ויש בסיס לגיטימי לחששות המדינה בנוגע לליקויים הנטענים ברמת אבטחת המקום.

שנית, הליקויים הנטענים, ככל שקיימים, מתמקדים ככל הנראה באירועי נוער.

שלישית, יש גם להתחשב בזכות הלגיטימית של המועדון לחופש העיסוק, ובשבוע האחרון המתין המועדון להכרעת בית המשפט כשברקע אירועים שכבר הוזמנו לימים הקרובים, וקשה להצדיק את ביטולם של אירועים אלה, על כל ההפסדים שבהם, כשמדובר באירועים שאינם מיועדים כלל לבני נוער.

רביעית, מן הראוי שיתקיים דיון בערעור בהקדם האפשרי על מנת שהמועדון יוכל לכלכל את צעדיו בהתאם, ואם יהיה צורך לשפר את האבטחה, יעשה כן בימים הקרובים ללא דחיות נוספות.

חמישית, אם אכן יתקיים דיון בערעור בימים הקרובים, נדמה כי מקומה של הטענה המשפטית שמעלה ב"כ המועדון באשר להיקף הסמכות של סעיף 23 להישמע בערעור. ובהקשר זה יש להדגיש כי ניתן היה לקיים דיון בערעור עוד היום אילולי בקשת ב"כ המשיבה שלא לעשות כן על מנת לתת לה עוד זמן להכנת עמדתה.

לאחר שכלול כל האמור אני קובע כדלהלן:

א.אני קובע בזה דיון בערעור ליום ראשון הקרוב, 24.4.11 שעה 11:00 בפני השופט התורן.

ב.אני מורה בזה על עיכוב בביצוע פסק הדין של בית משפט השלום עד למתן החלטה אחרת לאחר שמיעת הערעור, בכפוף לכך שאני אוסר על המועדון לקיים אירועים לנוער בכלל, ומתיר רק אירועים של בוגרים מגיל 25 ומעלה ורק למוזמנים מראש.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"א, 21 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: